-
המילון ההיסטורי ללשון העבדית
מיסודם של
האקדמיה ללשון העברית ומוסד ביאליק
דוגמאות לקונקורדנציה ולאוספי מלים ש ל
"ברייתא דמלאכת המשכן"
ביסלון של אוטומאצי*ה בחקר העברית במכונות 18%
ירוטשלים תשכ"*
הקדמת המערכת התקנת הטקסט
תכנון עבודת המכונות
זאב בן-חיים גד בן[-עמי צרפת*
מרטין צוריאנו
- 5 7
בירור האפטרויות להשתמט בשיטת האוטומאציה - היינו במכונות חשמליות ואלקטרוניות לעיבוד נתונים - לצורך כינוסו של החומר למילון ההיסטורי, ובייחוד לצורך יצירת כרטסת-המ ובאות, הוא מן העניינים העיקריים, שנתנה עליו מערכת המילון ההיסטורי את דעתה בשלב זה של פעולתה.*"* שיטה זו בעבודה הבלשנית ללשונות הנכתבות באלף-בית הלאטיני כבר יצאה מכלל גישושים וניסיונות, והיא הולכת וכובשת לה מקום, בפרט בתחום המילונאות, ואילו לגבי הלשון העברית אף לכלל התחלות עדיין לא נכנסה כניסה של ממש.
ההישגים טהושגו בטיטה חדשה זו לגבי הלשונות האמורות אין אתה יכול להעביךר אל העברית מאליהם. הכתב העברי, שאינו כולל באלף-בית שלו סימנים מוגדרים לתנועות, וכן עצם השוני שבמבנה העברית לעומת הלשונות שנתנסו בטשיטת האוטומאציה, מעלים שאלות מיוחדות לה ומחייבים למצוא פתרונות מכוונים לה. כדי לקדם את ליבונן של השאלות הכרוכות בהכנת החומר למלון ההיסטור* בשיטה זו וכדי לסלול את הדרך ליישובן נערך הניסיון הזה.
לצורך הניטיון נבחר אחד המקורות., של המילון ההיסטורי, (טעמי הבחירה מפורשים להלן) והוא "ברייתא דמלאכת המשכן". ממקור זה מוצה כל החומר הלשוני ומוין בכמה כיוונים, עד שהמיון עשוי לשמש לא רק את המילונאי, אלא אף את חוקר לטונו וסגנונו של המקור. מטרתו של הניס יון כפולה:
א) להעמיק חקר בבעיות האוטומאציה לגבי העברית לפרטי פרטיהן;
א) ע' "לשוננו" כרך כג עמ* 115, ושם כרך כה עמ* 95-81.
- 4 -
ב) לעמוד, במידת האפשר, על היקף ההוצאות, שהאוטומאציה בכינוסו ובמיונו של החומר הלטוני דורשת.
הניסיון נעשה בדרך "התקנה מוקדמת" (פריאדיציה) של המקור. אופן ההתקנה והבחנים שנקבעו לרישום שעויי גרסאות לצורך ניסיון זה מוסברים להלן. ההתקנה המוקדמת שננקטה אינה שלמה, שכן הוצא מכללה הסיווג הבלשני של כל מלה. התקנה מוקדמת מושלמת תובעת תחילה יישובן של שאלות-מבנה רבות, אבל לא היה טעם לאחר את הניסיון עד לאותה השעה. תקוותנו היא, שהניסיון כמות שהוא יועיל לקדם את יישובן של השאלות, שמערכת המילון מבקשת ליישבן קודם ליצירת כרטסת-המובאות.
הכרטסות, הכוללות את כל החומר שמוצא מן המקור המדובר, שמורות במערכת המילון ההיסטור+. *) חוברת זו 2 באה אך להדגים את הניסיון ולפרסמו ברבים לטובת כל
המעוניינים בדבר. .
טובה כפולה ומכופלת אנו מחזיקים לחברת א18 בישראל על שנענתה לבקשת מערכת המילון ההיסטורי לסייע לה בביצוע הניסיון הזה. חברת 18% העמידה לרשות מערכת המילון את מומחיה ומכונותיה שלא על מנת לקבל פרס.
בביצוע הניסיון טרחו המהנדס מר יוסף כהן, מר מרטין צוריאנו ומר פיליפ עין-דור - מטעם אַ18 ; מן העובדים המדעיים של המילון: ד"ר גד בן-עמי צרפתי, בהתקנת הטקסט ובכל שאר תהליכי הביצוע, ומר ראובן מירקין סייע עמו.
החוברת מוגשת לקונגרס העולמי השליטי למדעי היהדות, הע ומד להתכנס בירושלים בימים י"ב - י"ט
א) הכתובת: האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, קרית האוניברסיטה, ת"ד 1055.
=
באב תשכ"א, והיא אף עשויה לשמש הדגמה להרצאתן של האב פרופ* רוברטו בוזה: "התפתחות תורת האינפורמציה בעולם והשפעתה על חקר הלשונות".
התקנת הטקסט
1) בחירת היחידה הספרותית וקביעת הנוסחה
א) לניסיון זה של עיבוד טקסט עברי על ידי אוטומאציה נבחרה ה"ברייתא דמלאכת המשכן", בעיקר משני טעמים אלו: 1. אורכה מספיק כדי להפיק מסקנות לגבי כמות העבודה שתידרש לעיבוד המקורות של המילון בשיטה זו; 2. הברייתא נמסרה לנו בכתבי יד באופן יחסי עתיקים ומדוייקים. אף לקחנו בחשבון כגורם חיובי לבחירתנו, שהברייתא יצאה לאור במהדורה ביקורתית (על ידי מאיר איש-שלום, וינה תרס"ח/1908), ואפשר להסתייע בה בהתקנת הטקסט, אף כי אין לקבל את נוסחתה כבסיס לעבודה, בהיותה מלוקטת מתוך כתבי יד ודפוסים שונים.
הטקסט הותקן אפוא על פי:
1. קטע מהגניזה, מאמצע פרק ו" עד אמצע פרק י'; פורסם בנגזי טכטר, א, 586-577.
2. כ"י מינכן מס' 95 משנת ק"(ג:/1545; הוצאה פוטוגראפית לויצן 4912
5. כ"י עפשטיין, נכתב בטשאלוניקי בשנת רפ"ט/1529 (רמא"ט עמ" 5); אין מקום הימצאו היום ידוען קטעים ממנו מובאים בפירוטשו של רמא"ש.
4. כ"י אוקספורד 5870, לא קדם למאה י"ג (קטלוג נוי- באור עמ" 25); העתק של כ"י זה הנעשה על ידי מ' גרוסברג נמצא בבריטיש מוזיאום, וצילומו נמצא במכון לצילומי כתבי יד בירושלם.
5. כ"י פאריס מס" 5586 מהמאה ט"ז,; צילומו נמצא במכון
\-
לצילומי כתבי יד בירושלם. 6. דפוס ויניציה משנת בשמ"ך/1602, בסוף הספר "משפטי שבועות" לר* האי גאון.
ממה שבדקנו נראה כי שש הנוסחאות האלה משקפות עריכה אחת, וההבדלים שביניהן אינם גדולים (פרט לכ"י פאריס).
ב) כיסוד הונח כ"י מינכן, השלם והעתיק מבין הנוסחאות שעמדו לרשותנו. כתב היד הועתק כמות שהו*א, ורק במקרים המועטים שבהם טעות המעתיק גלויה, כגון שכתב משפט שאין בו מובן או שמובנו סותר את הידוע ואת המתקבל על הדעת, הוגה כתב היד על ידי הוספה, מחיקה, או שינוי - ורק אם הנוסחאות האחרות (כולן או מקצתן) מסייעות לנו. ההגהה
צוינה בציון מיוחד, שלא לערבב אותה עם נוסחת כתב
היד.
לא הגהנו את כתב היד במקום שחסר קטע שלם בפני עצמו (כגון: סוף פרק ו', ע' רמא"ש עמ" 41 שורות 4; ופרק ח", ע'* גנזי שכטר א' עמ' 581 שורות 9), או אם אפשר ליישב - אפילו בדוחק - את הטקסט כמו שהוא, או אם הקיצור הוא פרי נטייה מכוונת של המעתיק, הכותב "משזר" במקום "שש משזר" (ב, 3) "טהרה" במקום "מקוה טהרה" (יב, 15), וכיוצא באלה.
במקום שיש בכתב היד חזרה על משפט שלם או על קטע שלם (כגון: פרק ו" שורות 18-7, ע' רמא"ש סוף עמ' 41 ראשית עַמ' 42; פרק י"ג שורה 20) מחקנו את החזרה בלא לציין את הדבר:
ג מלים וביטויים הבאים בכתב היד מקוצרים, וקיצורם מקובל, השארנו אותם כמות שהם (כגון: וגו" אע"פ שנ* ר"), אבל השלמנו אותם במקרים אחרים,; ההשלמה היא בדרך כלל בחזקת ודאי, פרט למקרים שבהם הכתיב של כתב היד אינו קבוע (כגון סיומת הרבים
-ם או -ן). כמו כן השלמנו את המלים המעטות שלקו בכתב היד בחורים, בכתמים או במחיקות: השלמות אלו, שנעשטו לפי הנוסחאות האחרות ולפי העניין, לא תמיד ודאיות הן. כל מלה שהוטלמה סומנה בסימן מיוחד.
ד) ציינו בציון מיוחד את ההבאות מן המקרא, להבדיל בין לטשון התנאים ללשון המקרא. במקום שההבאות הן פסוקים משובשים, או שאינן פסוקים ממש אלא צירופים של לשונות מן המקרא, לא תיקנו דבר. קיצורים בהבאות מן המקרא השלמנו, ולא צוין דבר.
ה שאפנו ללוות את הטקסט בשינויי גרסאות מתוך כתבי היד האחרים, במידה שהשינו"ם הם בעלי ערך לשו י-שילוני, כדי לבדוק את אפשרות השילוב של שינויי הגרסאות בדרכי האוטומאציה. אחרי שערכנו רשימה שלמה טל שינולם לגבי כשלישט הברייתא (פרקים ו'-י"), קבענו על פיה בחנים לברירת שינוים אחדים לעיבוד האוטומאטי, ולפי אותם הבחנים ליקטנו שינויי גרסאות גם מיתר חלקי הברייתא. בחרנו בשינויים המשקפים שימוט שונה בבנייני הפועל (חפה - חיפה, ואולם ייתכן שאין זה אלא הבדל של כתיב), או שימוש במלים נרדפות (של - בת, בהוראת כמות; פרקים - פעמים), או שימוש בדרכי תחביר שונים (שמשמשים -
ומשתמשים), וכן כיוצא בהם.
- 9 - ₪
2) התקנת הטקסט לעיבוד האוטומאטי
הברייתא הועתקה מן המהדורה הפוטוגראפית של כתב היד ונכתבה במכונת הכתיבה שורה כנגד טורה.
ספרור הפרקים ניתן כמו שהוא בשאר הנוסחאות, מ-א' עד י"ד, ולא כמו טהוא בכתב יד מינכן, מ-א* עד י"ג, שבו כנראה נטתבש על ידי כתיבת המספרים בסוף כל פרק ולא בראשו. ספרור השורות מתחיל ב-1 בכל פרק. כל הטקסט חולק שתי חלוקות נפרדות:
א) החלוקה לקטעים. כל קטע שהוא משפט אחד או
ביטוי קצר המובן מתוך עצמו, ואורכו אינו עולה על תשע מלים; מספר המלים נקבע מטעמים טכניים. כל קטע נוטא את מספר השורה שבה הוא מתחיל, בתוספת ספרה אם הטורה מכילה את ההתחלות של קטעים אחדים (למטל: 16/0, 16/1, 16/2).
ב) החלוקה לפסקות. כל פסקה מכילה מעשרה עד
חמישה עשר קטעים, והיא - עד כמה שאפטר - עניין שלם מבחינת התוכן. ספרור הפסקאות הוחא רצוף בכל הבריית", מ-1,עד 57,
אותיות השימוש מט"ה וכל"ב הפרדנו
מן המלה בקו זקוף קטן, כדי שבכל אחת מהרשימות האלף-ביתיות יהיו המלים מסודרות לפי אותיותיהן הן ולא לפי אותיות השימוש הנלוות אליהן.
בטקסט נרשמו ספרות (כרגיל אחרי המלה, ולפעמים לפניה מסיבות טכניות) שהן ציונים מיוחדים. וזה פירושם:
ו קרא :>
לי 005 0 לוח רא
=
> 16.=
- מלה מקוצרת שנעתקה בעינה. - מלה מק וצרת שהושלמה בהעתקה. מלה לקויה או מטושטשת שהושלמה בהעתקה.
ו = ₪ ₪ ₪
- מלה החסרה בט קסט ונוספה בהעתקה (על פי הנוסחאות האחרות). 5 - מלה מוטעית שתוקנה בהעתקה (כנ"ל) - ראה את גרסת כתב היד ברשימת טינויי הגרסאות. 6 - מלה מיותרת שיט למחקה (כנ"ל). ?7 - מלה שיש לה שינוי, והוא רשום ברשימת שינויי הגרסאות. 8 - הבאה מן המקרא. - מלה, שמספר אותיותיה עולה על שבע, ולא נכתבה בטלמות בכרטיסי-הטקסט, מטעמים טכניים.
3) העיבוד האוטומאטי
אחרי ההכנה הזאת נמסר הטקסט לעיבוד האוטומאטי, ובו עבר שלב *ם אלו:!
א*) כרטיסי-טקסט ( 082068-%א%6
הטקסט הועתק במכונה המנקבת, כל קטע על כרטיס לצצמו (או על כרטיס כפול אם הקטע עולה על שש מלים) בצירוף מראה המקום של הקטע בטקסט.
ב) כרטיסי-מלים ( 68ת6-68ע0ח )
מכרטיסי-הטקסט נעשתה באופן אוטומאטי סדרה חדשה
של כרטיסים מנוקבים, שכל אחד מהם נושא מלה אחת עם מראה מקומה (מראה מקום הקטץ שאליו המלה שייכת בתוספת המספר הסידורי של המלה בקטע) על כל כרטיס נצתק (באותיות רגילות, ולא בניקוב) הקטע שאליו
4"
המלה שייכת - וקיימת אף האפשרות (שלא נוצלה עתה) להעתיק עליו טקסט יותר ארוך, עד שלוש עשרה שורות. בסלב מאוחר יותר, נוקב בכל כרטיס-מלה המספר הסידורי של כרטיס-הערך המתאים. כרטיסי-המלים
אף עשויים להצטרף לכרטסת-המובאות הכללית של המילון ההיסטורי. לסדרה זו נוספה רשימת שינוי: הגרסאות: כל מלה שהיא שינוי גרסה נוקבה על כרטיס-מלה מיוחד, הנושא את מראה המקום של המלה המקבילה שבטקסט, בצירוף ציון המקור שממנו גרסה
זו לקוחה. הציונים הם:
ג - קטע מן הגניזה, גנזי שבְטר,. 5, 883-577. <> בתב. יה מ בכן. 95
ע - כתב יד עפשטיין, על פי המובאות של רמא"ש. א - כתב יד אוקספורד 570, על פ* ההעתקה של גרוסברג.
כתב יד פאריס 555.
ד - זפוט ויניציה שט"ב.
1 ש
ג) כרטיסי-ערכים ( | 08208-מ₪81 )
על פי כרטיסי-המלים נעשתה, בידי אדם, רשימת הערכים של הטקסט. עשיית רשימה זו פירושסה: ריכוז של מלים שונות השייכות לערך אחד, מצד אחד,
והפרדת המלים ההומוגראפיות, מצד שני. למשל:
המלים "מביתו" "בתינו" "לבתיכם" נותנים את הערך "בית"; המלים "ישבנו" בשבתכם" "סב" - .את הערך "ישב". ואילו צירוף האותיות "שתי", אם הוא
מופיע בטקסט פעמים אחדות, עשוי להעמיד ארבעה ערכים שונים (ואף יותר): "שַתִי" - שם עצם, "שתים" (סמיכות), "שתה" (ציווי נקבה), "שית" (עבר מדבר).
על פי רשימת הערכים נוקבו כרטיסי-הערכים. בכרטיסים אלו נוקבו באופן אוטומאטי גם המספר הסידורי של הערך לפי סדר האלף-בית, ומספר ה"תדירות", היינו מספר הפעמים טהערך מופיע בטקסט לצורותיו השטשונות. בשלב זה נוקב מספר הערך
בכרטיסי-המלים.
ד) כרטיסי-צורות ( 08ע082-מַע0ת
מתוך כרטיסי-המלים, מחולקים לפי הערכים, ייצרה המכונה את כרטיסי-הצורות: הם מכילים את כל הצורות השונות הנמצאות בחיבור - כל אחת רק פעם אחת. למשל: אם בחיבור נמצאות שש המלים "דבר" "דב" "דברי" "דבצים" "צבר*ש" "דברים", הן נותנות שיטה כרטיסי-מלים, ומהם מתקבלים שלושה כרטיסי-צורות: "דבר" "דברי" "דבר*ם". בכל כרטיס- צורה מצטרפים לצורה: ציון תדירותה, ציון מקומה בסדר האלף-ביתי של כל הצורות שבטקסט, המספר הסידורי של הערך שאליו הצורה שייכת.
ה) רשימות מלים וקונקורדנציות
צַל ידי עיבוד אוטומאטי של ארבע סדרות הכרטיסים (כרטיסי-הטקסט, כרטיסי-המלים, כרטיסי-הערכים, כרטיסי-הצורות) נערכו רשימות שונות של מלים לפי בחנים טונים. דוגמאות של רשימות אלה ניתנות להלן.
[ פרי"
אָדיצִיה
שצקלט
תכבוך הפבודה
שצ מצי מש בם> צמב מעב ב פב נש בשו מש טג 7861918 42
במכובות )
ז.ה 6 חאסם;
15 -
- 44 > זתג63 10%]
יתכנון העבודה במכונות
ג )סיד וק
כלטיטי ב--₪ = | 2% ו קש 57 | 4 לשב"
בו | +
) 5
)4
)5
) 6
- 15 = ביאור הדוגמאות
העתק הטקסט
הטקסט מועתק במכונת כתיבה ומוכן לעיבוד האוטומאטי.
רשימת כרטיסי-הטקסט
כרטיס י-הטקסט, נעתקים בזה אחר זה, נותנים טוב את הטקסס בשלמותו. על יד כל שורה בא מראה- מקומה.
פירוש הספרות - משמאל לימין
0 - ציון מספרי שנקבע ל"ברייתא דמלאכת המשטכן" 2 ספרות - מספר הפסקה
2 ספרות - מספר הפרק
2 ספרות - מספר השורה
ספרה אחת - חלק של השורה
רשימת המלים
כל המלים של הטקסט לפִי סדר האלף-בית, עם אותיות השימוש ועם ספרות-ציון.
סור 1 - המספר הסידורי של המלה
טור 2 - המלה
טור 3 - מראה מקום המלה (ע* רשימה 1)
רשימת שינויי-הגרסאות
שינויי-הגרסאות שנבחרו, בסדר האלף-בית.
סור 1 - מראה המקום: סצר הספרות כברשימה 1, בתוספת ספרה אחת המציינת את מקום המלה בשורה
טור 2 - שינוי הגרסה
טור 5 - ציון המקור שממנו נלקח שינוי הגרסה
רשימת הצורות
כל הצורות המופיעות בטקסט, לפי סדר האלף-בית
של הערכים.
טור 1 - המספר הסידורי של הערך שאליו הצורה שייכת
טור 2 - הצורה
טור 5 - תדירות הצורה
טור 4 - תדירות הערך
רשימת הערכים לפי סדר האלף-בית
טור 1 - המספר הסידורי טור 2 - הערוך סור 5 - התדירות
- 16 -
7) רשימת הערכים לפי סדר תדירותם
טור 1 - המספר הסידורי של הערך לפי סדר האלף-בית טור 2 - הערך
טור 5 - התדירות
טור 4 - מספר הערכים בעלי תדירות שווה
טור 5 - המספר הסידורי של הערך לפי סדר התדירות
8) רשימת הערכים והצורות
הערכים סדורים לפי האלף-בית; אחרי כל ערך באות
הצורות השייכות לו, אף הן לפי סדר האלף-בית.
טור 1 - המספר הסידורי של הערך בסדר האלף-בית
טור 2 - המספר הסידורי של הצורה בסדר האלף-בית של הצורות
סור 6 - הערך
טור 4 - הצורה
טור 5 - תדירות הצורה
טור 6 - תדירות הערך
9) קונקורדנציה בלי מובאות טור 1 - המספר הסידורי של הערך בסדר האלף-בית טור 2 - המספר הסידורי של המלה בסדר האלף-בית
של המלים טור 5 - הערך סור 4 - המלה טור 5 - מראה מקום המלה (ע' רשימה 5) טור 6 - תדירות הערך
0) קונקורדנציה כל הערכים בסדר האלף-בית, לפני כל ערך מספרו הסידורי ואחריו תדירותו. אחרי הערך באות הצורות השייכות לו (בסדר האלף-בית), על יד כל אחת רשומה תדירותה. אחרי כל צורה באות מובאותיה, עם מראי-מקומותיהן; פירוש הספרות, משמאל לימין: הפרק, השורה, החלק של הטורה.
ברייתא דמלאכת המשכן כתב יד מיבכן 95 2
4 0, 4
:= עשר תחרומות הן| תרורמה
=
3
4
1
ס
בדרלה ורס עשר ולה הנכורים| הרומת
איל בזיר הרופה לחמי
2 - --+ ופה פקלים (הרדמה - = - ב- ב אל בזיר ההרומת לחסר חודה לבה 3% - + ליל יפ וללריט ולנחדביס הקוקרט 1 סיד לור = אל רגי 6
שש המסכן ל יר עושין בופ כו שלשים אסה עשר אמו*
- -. יוסי אד לי ו 4 יצד מעמיד אה 3 יז גרוד פררס קר בבוד ריס קרוט וגה 6 יכל מורח לא הק 5ם קרפ אלא ארבפה פמורר של 4 2
בותביץך את + ו
פופה אה יביט הלרליןאחורץ ףף הרפ פקמסה רבפ פד % 1 2 " וח לו שתי 7" 3 שבי 1 / מו 0% = ₪ יסן > | מייזיןק בִי יוצאין יז קוור ו שים שבים לי אחד יי יע \ ל : הש אוו 7 ליי 0 לס א > פיה . יו לוט 5 יה חורץ א קרט % - . סבו יי + וי ב ל" יהו 2 בד - 0
1 10
1 1
12
1 1
10
1010
110
0 +ך+
10
0 צ
0 ך+
0
0 1.0 0 10 0 + 0 ב 0 0 1+ 0 :+ 0 :+ 0 10 0 בצ 20ך1 0 ,* 0 0 ך1 100 0 ך+ 50 0 0
0ב
₪80-ט ט ש
₪9( כ
רבי+
תרותה
2 ?תור
צביםה הסיני+ז7 הזבר
תצ*?בות6
ר1
תרותות תע פמר ותרותת תפדין התפכז+ז וחכה ותר ותת ו 7קוים הכה % תר ותת2
ורחב!
אתה הקרפים קר 2 היה עפטמים הפרבת ארבעה6 האדנ*ם
מ קתטה
*תדות אדנצים+ תהה 6 תתור הנסבה א?6
ער1
ובכורים ? חת +
וי17 רת * ניזם
התפכוז
עצצר
בצפו+
שי ם
צתודי8 ה?וקין+
הי
בכתין
הקר6%
הקסרפים
אהותה8
בחתיה
.'בכורים
תודה
תודה
ה7תסדצש
שפתתנצה
אמוה2
'עערים
כקרת*
פטים 6
תכאז
או תר2
<בהנגים
ו7ירוצ?ם
היו
ואבה:
בדרום
ורביע
7 חת וק יףך
7?
ועתנה
תפכאו
א החד
א'ופ|
בתערב2
ואתד
0-9 07 40
1 07 0742 3 ד 4 7 5 דס 6 07 7 07 8 07 079 ד 1 07 0752 073 4 5 07 5 07 756 ו 08 9 0 6דס 1 6 07 2 076 07653 > 6 07
0275
12
07 6 6
07-77
הבקרים8 בר
הברית והבריה8 שהבריהים שהבריחים והבריתים והבריחים הבריחים הבריתים2 <בריהים6 ?בריהיםם <?בריתים6 הבדרית הברית ברית8 הברית5 בת ה בת בת. והבת5 בתי בתים בתיםם בתים 8 בתים6
בתים8
אבה !|
ואבה!ו
5 16049 1 5 18 21 05 29 0
51680501 1 5 70 5160601 1 5 0 5105 0 516506 81 1 5188 5 1 510 51 1 51066 0 51666 0 56 +0 516 1 512506290 5105 0 510 5 2 5109 0 51647 0 516.48 1 51647 1 51647 1 51047 0 5 0 5 20 51647 0
5 160 6 +0
51642 0
5189453 0
\ א ףא ₪ 0 45 4 45 00 24 א רת 0 0+ 00 0 40 0 0 40
5 4 00 0 5% 00 5 9 4 4 4 הח םה 40 0 4-40 ס
0 68 0 6 86 0 00 000
ו ו םחו חח חח חח חחח חר
חר ה ה הרה , ה5----₪62 הואפתה א -- א אא ' ₪
ו
04 ₪4 א = 0 340
3555 0 0ס
0 (₪ 8 4
ףח ₪ ה ףח
הו'ק ים וחיפה פהיפה ה חתפה
- ב .
+ 0 + ₪ 0+ 0סס
חס ח ה 0-40
0507 =00-
4 ₪ םת
התצה וע * זהב זהב
הכרעה הכרעה התנורה
5 8
אע ד
= 4% 3% 0+ ס
0 >= א ₪ ₪ \ 306 34%
ס 0 0 40 = 0+ 0 ס
08 +
היה צהיה ש הי |
והתחריט ₪ )
5 26 מ תת 4
4-4 0-4 ס+> סס ס
00 + 34 0 0 4 0
0 0 000 0ס-
0 0 44 א
ה ן צ א
פהנבירדרות*י*ם הן יאות
ה ן צ א
הן צ'א
בגכבב"2
א ₪ א 0 ה 0 ₪ + 4 80 + סס>-ס 00 > 00 0 ס א 0 0 ₪ א 0 5-8 ₪ ₪ 0 ו 0506000 0+ 5405 5-00 0 0 0- 00000000 0 0 4+ 0 40 94 4+ 94 94 4 טח חח תו תו הו חח תו תו ₪ ₪ %
. - ₪
זה ל 22 ל ל 7 א-2775ג787 ₪25 ם ,אה ₪ 5- ב ח ,0 ₪ 0 = * + ם 6 , -₪- ם ₪ ם
קב 572 7-657-- תּ
-
5 06 05 12 0-4 5 8
האה?<
א ורבה
5 >
6 6 ס
ס 1 ₪ 0
)5( 4 ₪
ס - ₪ ט
0 4 ₪ ₪
-
8
- > =>=* וי
-+ש
₪ 00
ט
1 5
1 8
א כ |
5 5 5 6
בב בד
ב ל בהתה ב! א בי + בית בכורים ב? ט
ב1
בנ יתי+ בנ יו בער בצלא? בסר בר
בר יח בר ית
בת
₪ כ ש ש
1 6
17
4 טא 50
צת
אה
₪ 6 0 0 צ מכ
- ו ש₪ 00 4 0
ש ט ש ט
2 5
2 4 25 2 5
7%
0
0 7 2
5 ד ס
077
17 5
10 2
,09 4 09 5
09 6 29 27 0 41 5
6 ס 1 17
1 5 1 2 5
114
בב?
בד
וריש
בהתה
ב והי
ב-3.*+%:י +
בצ<א?
בסר
4 )*( .,
= =
יהם
ס /- 5%
יי
, = == שש
בנ יתו
בערה
בצ לא 7
+4 ₪ ₪ ₪
( -
:5>=%
ט ט
₪ 0 0
15
1 8
17
16
75
6 ד 0 פד
סשס
0 1
63ס
03
2 69 ס
סד
07-55 ,7
073 8 0755
074 0
בבכורים
ב?ט
בז+
בי בניו בער בצ<לא?
בסר
בר,
בריה
6 סם
44 מם שש
.4. ברב
+ ל
ןו וי[ יי
₪ -- = = = 2 2 = = - שש טש שש שש
בבני+
בר1
םש
טמשש ש ש ש = > אש ₪ ש < 4
א
0 טּ
שט
טמטט
0 0 00 0 = 0 0 == =<%₪30-0
סס
00
= 0 0 0 =
=5 מט
168
0 6
29
2 5
1ס 01
)1( 3
+ 34 ץק לן -ן %ש ש \ ש = ש ש ש ש ש
135
דס
16
05
+++++. 0 00
סס 9
טנטטטטטטטט< ט ש טש טש ₪ 0 0:0 ₪ ₪ טש
2 1
שט = סס
א ט - ס
5 0
ש ש טש ש ש ש ש ט טש טש ₪ ט ט ט ט ט . 0
510
10
5 10
16
1
..
0.
000 00-50 ההח,
0 00
( ו
0 000 00
0 ₪ 0 = ₪ 3 >= ₪ = ₪ = ס ב 0 שש ₪ ₪ = 0500 0 בר
-י ₪ טא
4 ₪004
= ₪ ₪ = 4 5 =
ג
0 ט = 0 ₪ =
0 0 ס ט ₪ ס ₪ ₪
4 8 5-4 5 א שא ג
=
4
> ל 2ב 2 )כב
בי ₪ (ל1 ל
ו5%1 היה
ותה אדולה ותר ותת2
בוהלטיד
> כי צד2
בו
טוק בז ?היד 2 יהושע צת צוד יהודה2 שעת צוצ+
בזרר
קסהת
אר עו+ תירייתיי בבי
בז י
תפצ פתותם ובסצם ונסעצ8
(5) 4 2-ל 2ץ
(=₪ ב ₪ (ם<
יהודה2
זהבף לבריחים 8 קבריחים 8
תּעצצר וה7לה
ב1ולטי ך
א ותר2 קקליש ק רחה י והחאי קקיע צ' זאי
ת חנה8 תהנהם
צקלתה
בתס ותו|
ו בכורים
בתלותו תתז בח 2
הלד ע את ות
דז 8 אפריוְם 8
בבית עצר עולתים
הקדעים
כנאד
בתים8 בתים8
בב יית : הלק טרת2
0
קלדציד הסדעים
אתות
תצולם
הפרכת
7 בריתים 8 ל בריתים8
קדעי7 הק דעים
סס
00 =
-
25
0 0 = ₪
25 ד2
29
= 15 ו 13 8 7 7 9 7 10 0 8 7 10 1 8 12 12 12 1% 12 3 8 5
ה| צה2
אב
בצד
תנודרת8
בצלא?
דבאי זהצד
בי צה
בקלר
ו אהת 8
עצ:ז 1 שז 41
שד 1 | את 6
צר
חהבא+
בני תו
להם
בי -
בב: ד+
בערה
זהבם
בפלא
עע ה2 עשיה
בר
אתר2
="
עקשה 2
האהרו+
1%
8ורותיהם
ב -ז שש
עבטים
?בערה8
את את
ט'רי8 מתהת 6 ענים8
התתהתם טורי8
י | סד
57
אפרים 2
הי ה5
בתצפט 6
היאר ןש התנ ורה2
הבלרים 6 לבקרים 8 עעצר8
קבקירים 8 הבקרים8
בר 1.
אהר 8
ותנ עה 2
עצם
6 " 7
תן| צקים8 סביב8 בקלר8
סביב8 מ| צקים 8
יהודה 2
זרב 7 )|ים
1 יא
כות?
הדביר6
בת צלקת| 8
בת צקלת | 8
זהבא
סאו ר8
חלוקת הערכים לפי התדירות
.תדירות|מספר תדירות |מספר 'תד"רות |מס פר 00% .בג > ₪ הא 2 הערכים , . |הערכים
1 120
8 14 1 1 1 110 5 15 1 29 1 12 7 12 1 27 1 .|.99 14 11 5 26 % 1 8 10 1 25 1 9 8 9 5 24 1 1 12 8 1 25 1 00 20 7 5 22 4 66 22 6 5 21 1 2 20 5 1 20 2 15 8 4 5 19 1 +4 1 5 1 18 1 5 8 2 6 17 2 1241 209 1 5 16 2 7 1 66
סיכומים מספריים
מספר המלים של הטקסט : 299 מספר הצורות 99 מספר הערכים 3 588
ל
חלוקת המלים לפי הַאלף-בית
א* 654 ל 109 ב 110 מ 468 ג 48 נ 140 ד 67 ס 28
ה 197 ע 296 ור 9 פ 102 ז 75 צ 46
ח 165 ק 100 ט 65 ר 114 י 162 ש 450 כ 201 ת 125
חלוקת הערכים לפי האלף-בית
א* 66 ל 21 ב 21 מ 64 ג 14 ב 25 ד 25 ס 16 ה 18 ע 56 ו1 פ 25 3 1+ צ 7
ח 26 ק 26 ט- 9 ר 19 י 55 ש 60 כ 42 ת 25